תנו לי לנחש – גם אתם פעם אמרתם לעצמכם "די, הפעם אני קונה נעליים שבאמת נוחות". ואז מצאתם את עצמכם אחרי שבוע עם שלפוחית בכף הרגל ותהייה עמוקה על הבחירות שלכם בחיים. נשמע מוכר? אז בואו נדבר על מותג שהצליח להציל את הרגליים שלי, ואת החשק לצאת מהבית – New Balance.
אני אתחיל מהסוף: אני לא רץ מרתונים, לא מטפס על הרים, וגם לא מבלה בחדר כושר על בסיס קבוע. אני פשוט אדם שמעריך את הרגע הזה שבו אתה דורך על מדרכה תל־אביבית לא־סלחנית – ולא מרגיש כלום. והקסם הזה קרה לי עם זוג מיתולוגי של new balance shoes.
התחיל בתור "נעלי סופש" כאלה, כאלה שאתה זורק על עצמך לפני קפיצה לסופר. אבל משהו קרה – התחלתי להעדיף אותן גם לעבודה. ואז גם לבילויים. ואז כבר לא הבנתי איך הסתובבתי בלי. מין איזון כזה בין גובה מדויק של סוליה, ריפוד שכנראה נשלח משמיים, ועיצוב שנראה כאילו יצא מקמפיין אופנה, בלי שיצעק "אני מנסה".
בפעם הראשונה שלבשתי אותם לטיול ברחובות יפו עם חברים – חשבתי "יאללה, נראה איך זה הולך". שעתיים הליכה, על אבנים משתלבות, מדרגות, עליהים וירידות – וספוילר: אני זה שסיים עם חיוך על הפנים, כששאר החבר'ה מחפשים איפה לשבת לנוח. וככה הפכו new balance ממותג שידעתי שקיים – לדבר שאני בודק כל פעם כשאני צריך נעליים חדשות.
מה שהפתיע אותי במיוחד זה כמה המגוון שלהם רחב. חיפשתי נעליים בצבע ניטרלי שיתאימו גם לג’ינס וגם לטי שירט משובצת, ואז במקרה נתקלתי בקטלוג של new balance israel – ופתאום נהיה לי קשה לבחור. אני? מתקשה לבחור נעליים? אבל כשאתה מוצא עשרות עיצובים שהם גם אסתטיים וגם מעשיים, זו בעיה מבורכת.
והקטע הכי יפה? הם לא תופסים יותר מדי תשומת לב. כלומר, ברור שיש להם סטייל, אבל לא מהסוג של "היי, תראו עליי". אלא יותר בכיוון של "אם תשים לב, תבין שיש פה מישהו עם טעם טוב". וזה סגנון שאני יכול לעמוד מאחוריו.
אגב, אם אתם תוהים לגבי נעלי ספורט – ברור שיש. עשיתי סשן פילאטיס בנעלי new balance ישראל ונשבע שהרגשתי כאילו הרגליים שלי קיבלו טיפול ספא. כלומר, אולי זה גם בגלל שהמאמן החמיא לי עליהן, אבל לא נתווכח עם תוצאה.
לסיכום – לא תמצאו פה פאנץ’ שיווקי או קריאה לפעולה. רק בן־אדם שהבין שלפעמים הפתרון האידיאלי מתחיל בכפות הרגליים. New Balance לא שינו לי את החיים – אבל הם כן הפכו אותם לנוחים יותר, אלגנטיים יותר, ובכנות? גם שמחים יותר.